האתגר: להצליח להרשים אנשים שחיים יום יום מול הנוף של הגלבוע – בטיול בנופים היפים של מישיגן.
האמצעי: טיולים בהולנד, Hawk Island, לנסינג – וטוויסט מפתיע בסוף.
הוריו של רוני, שהם קיבוצניקים ממעלה גלבוע, התארחו אצלנו בשבוע וחצי האחרונים (זו הסיבה גם שלא ממש יצא לי לכתוב פוסט בשבוע שעבר…).
הסבים ראו את יותם וירדן לאחרונה כשהם עוד לא בני ארבעה חודשים, ופגשו כעת שני ילדים "מבושלים", שיודעים להתעצבן אם לוקחים להם צעצוע ומחייכים כשמקריאים להם סיפור. כך שהמפגש היה מרגש מאוד, ובעיקר מאתגר. תהינו איך הילדים יסתגלו לאורחים החדשים והאם נצליח להעביר יחד איתם ימי טיול יחסית ארוכים (בתקווה מבלי שנזדקק לשמוע בלופים את הדיסק של "השפן הקטן").
אני שמחה לבשר שנחלנו הצלחה חלקית (חלקית, כי אכן נאלצנו להאזין לדיסק כמה וכמה פעמים).
בואו נקווה שכאשר ההורים שלי יגיעו ממש ממש בקרוב אלינו – נצליח להימנע גם מהנ"ל.
אז איפה היינו ומה עשינו? האם עמדנו באתגר? ולאילו תובנות הגעתי בעקבות הביקור?
תחנה ראשונה – Hawk Island Park
אני בטח לא מגלה לכם את אמריקה(סטגדיש!) כשאני כותבת שבאמריקה יש פארקים מהממים, מתוחזקים להפליא וכייפים לטיול. רמה כזו של תחזוקה ויופי זכורה לי רק מניו זילנד.
ומי שמכיר אותי יודע שאני ממש לא טיפוס של טראקים וטיולים רגליים קצרים. מבחינתי, טיול מושלם הוא נסיעה ברכב וצפייה בנוף דרך החלון כשמדי פעם עוצרים במקומות בדרך, רצוי מקומות שיש בהם קפה.
לכן הפתעתי את עצמי כשהתוודיתי ביני לבין עצמי שאחד המקומות האהובים עלי בסביבה הוא Hawk Island Park. פארק מקסים שיש בו את כל האלמנטים שהופכים אותו לפארק המושלם לבילוי משפחתי – וגם לבד.
הפארק משתרע על שטח די ענק (כיאה לפארק) יש בו אגם יפה שאפשר לשוט בו, יער קסום לטייל בו ומעין "חוף ים" מלאכותי. הילדים יכולים ליהנות ממתקני שעשועים שמסוגלים לעשות אצבע משולשת לכל מתקני השעשועים בילדות שלי, וגם דבר מגניב שנקרא Splash Pad, שהוא פשוטו כמשמעו: משטח עם מתקנים שמשפריצים מים, וילדים יכולים להתרוצץ בו ולהתרטב. ולצרוח משמחה כמו שרק לילדים מותר לעשות. אני אשקר אם אכחיש שמפעם לפעם מתחשק לי להעיף הצידה את כל העניין הזה שאני אישה בת כמעט 33, עם ילדים וכבוד עצמי- ופשוט לרוץ ולהשתולל שם בכיף שלי.
הפארק הוא גם בילוי ברירת המחדל שלי עם הילדים כשיש יום של שמש. פשוט נוסעים לשם (מרחק 3 דקות נסיעה מהבית), מנופפים לשומרת החביבה בכניסה, פורשים שמיכה על הדשא ונהנים.
הפארק הוא גם בילוי ברירת המחדל שלי עם הילדים כשיש יום של שמש. פשוט נוסעים לשם (מרחק 3 דקות נסיעה מהבית), מנופפים לשומרת החביבה בכניסה, פורשים שמיכה על הדשא ונהנים.
אה, ואם בא לכם לעשות מנגל..אה, סליחה, ברביקיו (אנחנו באמריקה למען השם!) – יש מקומות לכך בשפע, והבונוס- מתפעל הברביקיו טורח ללבוש חולצה ואף סינר כמיטב המסורת.
הנה כמה תמונות של אחר צהריים קסום בפארק:
 |
| צוות הווי ובידור קטנטנים |
תחנה שניה- Holland
אחד המקומות החביבים עלי במישיגן היא הולנד. העיר הולנד, לא המדינה. הולנד שוכנת די בסמוך לעיר "זילנד", מה שאוטומטית גרם לי לחבב גם אותה…
מעבר לכך שהדרך להולנד יפה, יש בה שתי אטרקציות שהגענו אליהן במקרה והן מומלצות אם אתם במקרה בסביבה.
האטרקציה הראשונה היא פארק הולנדי מהמם לילדים, אם תרצו ארחיב עליו יותר בפוסט אחר. הגענו אליו קצת במקרה בהזדמנות אחרת רק ארבעתנו וממש נהננו. האטרקציה השניה היא חוף יפה שגם אליו הגענו במקרה עכשיו.
זהו למעשה אחד החופים של לייק מישיגן המפורסם. אין מה לכתוב יותר מדי על החוף הזה, חוץ מזה שהוא מהמם, ענק, אין בו גזלן – ועגלת תאומים לא יכולה לעבור בחול שלו. לצד החוף יש מגדלור ישן, ומזח. היינו שם ביום האחרון של אוגוסט, היו שם המוני אנשים, אבל לא היה רועש, היה נקי ויותם נגע בחול לראשונה בחייו. הילדים התלהבו מהשחפים ואני אמרתי לעצמי (ולרוני) שאיזה כיף לאנשים שגרים ממש בסמוך לחוף הזה…
 |
| Life is a beach |
תחנה שלישית- לנסינג
עם כל ההתפעמות שלי מהנופים של מישיגן, אל תטעו, אני חובבת גדולה של נופים אורבניים. משהו באווירה של עיר עושה לי את זה יותר מכרך דשא. אז עד שנעשה את הטיול שלנו לניו יורק, אנחנו ניאלץ להסתפק בנופים האורבניים של לנסינג ושכנתה איסט לנסינג.
האמת שיש לא מעט דברים נחמדים לראות ולעשות פה בעיר, אבל זמננו היה קצר וגם מזג האוויר התאכזר אלינו והמטיר ממטרים מפעם לפעם. בלנסינג טיילנו בחלק קטן של שביל הרכבת. יש פה מסילת רכבת שחוצה את העיר, ופארק שיחסית קרוב אליה. אני אוהבת את הפארק הזה כי אפשר ללכת בתוך היער ולקבל קצת צל בימים חמים, וגם כי הוא במרחק הליכה מהבית.
האמת שיש לא מעט דברים נחמדים לראות ולעשות פה בעיר, אבל זמננו היה קצר וגם מזג האוויר התאכזר אלינו והמטיר ממטרים מפעם לפעם. בלנסינג טיילנו בחלק קטן של שביל הרכבת. יש פה מסילת רכבת שחוצה את העיר, ופארק שיחסית קרוב אליה. אני אוהבת את הפארק הזה כי אפשר ללכת בתוך היער ולקבל קצת צל בימים חמים, וגם כי הוא במרחק הליכה מהבית.
עוד אטרקציה חביבה היא גן החיות של לנסינג. הוא נקרא Potter Park Zoo ולמרות שהוא יחסית קטן ואין בו פילים (אבל יש בו חזירים! ומוס! ולאמות!) אני אישית אוהבת לחזור אליו מפעם לפעם כדי לגלות איך בכל פעם כשאנחנו שם הילדים יותר ויותר מבינים ונהנים ממה שהם רואים, ככל שהם גדלים.
כיוון שלנסינג היא עיר הבירה של מישיגן, נמצאים בה למעשה מבני ממשל שלצערי לא יצא לנו ממש לראות כי כמו שציינתי, למזג האוויר פה יש לפעמים חתיכת מזג רע.
כיוון שלנסינג היא עיר הבירה של מישיגן, נמצאים בה למעשה מבני ממשל שלצערי לא יצא לנו ממש לראות כי כמו שציינתי, למזג האוויר פה יש לפעמים חתיכת מזג רע.
וכמובן, האטרקציה החשובה מכל כאשר הסבים מגיעים לעיר – בייביסיטר!
בתמונה, רוני שותה ליטר בירה ב-3 דולר, בפאב ליד הבית.
 |
| חסכתי לכם את תמונת ה"אחרי" |
תחנה רביעית – דטרויט
יכולתי לכתוב פוסט נפרד רק על הביקור שלנו שם. למעשה ביקרנו רק במקום אחד- מוזיאון הנרי פורד. זהו מוזיאון נחמד שנמצא במתחם ענק שכולל גם אולם קולנוע, אולם כנסים, הדמיה של כפר מלפני 300 שנה ועוד. אנחנו ביקרנו במוזיאון שהיה חביב מאוד. כן כן, היו שם מכוניות. אבל אחרי חצי שנה פה ועוד כמה ביקורים במוזיאונים למכוניות, נעשיתי קצת אדישה לעניין. מה שמשך את עיני היה הכיסא הזה, ששייך לאוסף של פורד, שעליו ישב לינקולן בערב שבו התנקשו בו, במוזיאון פורד. הכיסא שמור היטב, אפשר לראות אותו ממש מקרוב וגם להבחין בכמה כתמי דם. מעבר לכך יש במוזיאון גם אוספים שונים של חפצים עתיקים שהיו שייכים פעם לאנשים מפורסמים.
המסקנה: ניתן להתעשר די יפה מעסקי המכוניות וליצור לך מספר לא קטן של אוספים שיספקו לך הכנסה צדדית די גדולה למשך שארית חייך.
 |
| …Hi Abe, don't get too comfortable |
תחנה חמישית – עצירה למסקנות
ניסיתי קצת לתאר את המקומות היפים והנכונים שיש לסביבה שלנו להציע. לא לכל מה שרצינו להגיע הספקנו- בגלל אילוצי מזג האוויר והעובדה שחלק מהמשתתפים בטיול שלנו החליטו שזו אחלה תקופה להצמיח שיניים…אבל בהחלט היה כיף לראות את הבית (כרגע) שלנו מעיניים אחרות.
וכל זה מוביל אותי למסקנה, שכל הנופים היפים בארץ ובעולם לא משתווים לשעת משחק בחוץ בבריכה המתנפחת עם סבא וסבתא. וזה חברים, היה ההיי לייט של הביקור.
משפט הסיכום שלך מרגש במיוחד… ואני גם זכיתי לקבל תיעוד מהארוע!
תודה שירה! נמשיך לתעד ::)