איך הפכתי מאדם שמת על ימי הולדת לאדם שחרד מהתאריך?
מה זה בעצם יום הולדת. סתם יום. ציון של תאריך היסטורי – פרטי. אישי לגמרי, שחוגג את זה שנשארת בחיים עוד שנה.
ומעכשיו, התחושה היא שכל שנה מוסיפה לה כובד מסוים. כבר מצפים ממני למשהו. או שהכל בראש שלי.
יש אנשים שלא מסתכלים על הגיל הכרונולוגי שלהם. כמו סבתא שלי. האישה בת 92 אבל חיה יותר מכל מה שאנחנו אי פעם נחיה. כמה חוויות יש לה לסבתא היקרה שלי. אבל זה רק כי היא יודעת לקחת את החיים בשתי ידיים ולעשות מהם מטעמים.
אני אף לא הייתי כזו, וכנראה גם לא אהיה. החיים כבדים לי ולעתים מרים. וגיל 31 (כמעט) זה זמן טוב להודות בזה.
מה מפחיד בגיל 31? יש אנשים שמצבם גרוע משלי. סה"כ החיים שלי דבש. נכון, אני עדיין לא במקום המקצועי שחלמתי עליו, נכון אני עדיין לא חובקת תינוק, נכון- האישיוז שלי עם עצמי עולים על גדותיהם ומזכירים יומן של נערה מתבגרת, אבל סה"כ- הכל בסיידר.
אז מה הפחד?
אז זהו, שהפחד הוא להזדקן. במלוא מובן המילה.
לפני חודש וקצת גיליתי שהקמטים שלי בצידי העין הם כאן כדי להישאר. וזה הטריף אותי.
תמיד היו לי קמטי הבעה וחיוך, אבל בשנה האחרונה הם העמיקו. בעלי טוען שזה שטויות, אני טוענת- זה הסוף.
כי אני יודעת שאני לא אהיה מהנשים האלה ש"כל קמט הוא סימן לניסיון שיש לי בחיים". אצלי הקמט הוא סימן לכל הדברים שלא הספקתי לעשות לפני שהזדקנתי.
הקמט הוא מוחלט, קבוע, בולט לעין ויודע כל. הוא שם כדי להישאר – וכל מה שעשית עד הקמט, ובכן, עומד למבחן.
זהו, בקו עקלקל אחד מתמצים כל הפחדים כולם. הפחד להשתנות בצורה בלתי הפיכה. הפחד לאבד את מה שלא הערכתי. החרדה מאובדן הנעורים במלוא מובן המילה.
והחיים שלי עד לקמט לא היו נטולי הישגים. אבל אם מחר אני אמות (מזיקנה או מכל דבר אחר…) האם באמת חייתי אותם כפי שרציתי לחיות? האם לקחתי את נעורי בשתי ידיי והכנתי מהם מעדן לתפארת?
ואז התגנבה ללבי מחשבה קשה: הדבר שהכי אתחרט עליו אם אמות מחר הוא דבר אחד ויחידי:לא שלא אהבתי מספיק, לא שלא נהניתי מהחיים, לא שלא הקדשתי מספיק זמן לאהוביי (הכל אגב נכון, אני חיה בתחושה בלתי פוסקת של חוסר הספק), הדבר שהכי ימלא אותי צער הוא אם לא אשאיר אחריי משהו כתוב.
אז מאז אותו הקמט ולקראת היומולדת, אני נותנת לעצמי מתנה אחת: לכתוב, לכתוב ועוד קצת לכתוב.
נ.ב
כששקלתי בראשי על מ ה אני אכתוב, הגעתי למסקנה שאכתוב על כל מיני. אכתוב על משהו שמטריד מישהו, על משהו שמצחיק מישהו, על משהו שמעצבן מישהו. על משהו של מישהו.