אם את כל מה שלמדתי בחיי על התרבות האמריקאית, למדתי מסדרות טלוויזיה אמריקאיות- אני בצרות צרורות. הגעתי למסקנה הזו לאחר שהוזמנו השבוע לסעודת חג אצל זוג חברים (ישראלים) שגרים פה. החג שנחגוג בשבוע הקרוב הוא Thanks giving הלא הוא "חג ההודיה". אם להתרשם ולהסיק מכל הקומדיות האמריקאיות בהן צפיתי עד כה- צפויה לנו ארוחה מסורתית […]
Just Another Holiday Special Read More »
לפני שהיו לי ילדים, שנאתי לשמוע אמהות טריות שאומרות קלישאות כמו:"עכשיו הבנתי שבעצם עד עכשיו עוד לא באמת חייתי" או "נוסף לי עוד חדר בלב.." או "עד שהגיעו הילדים לא הבנתי מה זו אהבה" וכו' וכו'. ואכן, כיום, כשאני אמא טריה לתאומים שחגגו בשבוע שעבר שנה- אני עדיין עומדת מאחורי הדברים שלי. יותם וירדן חגגו
העשרים שנה הראשונות הן הכי קשות Read More »
כשהם הגיעו לכאן, התחלתי להתגעגע. החיים פה מלווים אצלי בתחושה בלתי פוסקת של געגוע לכל מיני דברים ואנשים, אבל משום מה ההורים שלי הצליחו להביא איתם את התחושה של כל מה שחסר לי פה. הביקור של ההורים שלי התרחש בעיצומם של החגים. זכינו לחגוג יחד את מרביתם: לחוות את יום כיפור בלי ללכת על הכביש
סבא וסבתא טייכר קפצו לביקור Read More »
האמת שאני מאוד מתרגשת. מחר (שבת) אני נוסעת לדטרויט לאסוף את ההורים שלי משדה התעופה. הם מגיעים לביקור וישהו אצלנו כשבועיים. אני מתרגשת כי לא ראיתי את ההורים שלי כבר שבעה חודשים ויום. זו התקופה הארוכה ביותר בה לא התראינו. הם ראו את הילדים כשהקטנים היו בקושי בני ארבעה חודשים, ואלוהים יודע שהם למדו לא
I've a feeling we're not in Givataaim anymore Read More »
עוד מעט יתחיל פה הגשם. עוד מעט העלים ינשרו ואני לא אזכור שהיה פה ירוק. עוד מעט הם ילמדו ללכת, יאמרו מילים כמו "אמא" (הלוואי), יראו לי את הדרך ליהנות מהדברים הפשוטים והנעימים. עוד מעט יהיה עוד קצת אוויר, נגשים חלומות, נמציא חלומות חדשים. עוד מעט תהייה פה שנה חדשה. *** אני מתרגשת מראש השנה.
איך אומרים חצב באנגלית? Read More »
