אני אוהבת את איך שעונות השנה מוגדרות פה. מציצה מהחלון ויודעת עמוק בפנים שזה קיץ. גם אם אתמול ירד פה גשם זלעפות. בקיץ פה הכל מוריד הילוך. לא שההילוך היה סופר גבוה לפני כן, אבל מורגשת תנועה איטית ושמחה יותר ברחובות. בישראל, גם בקיץ יש תחושת לחץ ומחנק. הלחות לא עוזרת לזה. תוהים איזה סידור […]
פה נותנים כבוד לקיץ Read More »
עברנו לעידן פלוס לפני כמה חודשים. מהלך נדרש שכן בזבזנו בכל חודש כ 200-300 ₪ על הלוויין. הסיבות היו מנומקות וברורות, שנינו נכנסנו לתהליך בלב שלם ובראש צלול: זה יקר מדי, ממילא אפשר להוריד כל מה שאנחנו רוצים, אנחנו לא צופים גם ככה יותר מדי בטלוויזיה- וגולת הכותרת של מסע השכנועים העצמי: "זה ייתן לנו
איך הפכתי מאדם שמת על ימי הולדת לאדם שחרד מהתאריך? מה זה בעצם יום הולדת. סתם יום. ציון של תאריך היסטורי – פרטי. אישי לגמרי, שחוגג את זה שנשארת בחיים עוד שנה. ומעכשיו, התחושה היא שכל שנה מוסיפה לה כובד מסוים. כבר מצפים ממני למשהו. או שהכל בראש שלי. יש אנשים שלא מסתכלים על הגיל
הרהורי יומולדת – רק פעם בשנה, כל שנה Read More »
